פסקי הדין המרכזיים של שנת 2008
תקציר פסקי הדין נערך על ידי עו"ד (רו"ח) גלעד מירום
פס"ד בן ארי נ' פ"ש ירושלים 1 (ע"א 7387/06)
נושא פסק הדין: עסקה מלאכותית – רכישת חברה בהפסדים
תאריך פסק הדין: 29.5.2008
סוכן ביטוח החזיק במניות של חברה שניהלה מוסך. המוסך נסגר עקב הפסדים שנצברו בו, וסוכן הביטוח שהחזיק ב- 32% מהמניות רכש את יתרת המניות של החברה (68% הנותרים). מיד לאחר מכן העביר את פעילות הביטוח לחברה זו, והחל לקזז את הפסדי החברה כנגד רווחיו מסוכנות הביטוח.
טענת הנישום הייתה כי בשונה מפס"ד רובינשטיין קיימת במקרה זה זהות (חלקית) בין מי שספג את ההפסדים בחברה לבין מי שמבקש לקזז אותם.
בית המשפט קבע את זכותו של בעל מניות מיעוט בחברה להשתמש בהפסדים שנצברו בה, גם אם הטעם העיקרי אינו טעם מסחרי אלא טעם של הפחתת נטל המס !
את האיזון, בין זכות בעל המניות להשתמש בהפסד לבין תכנון מס לא לגיטימי שברכישת הפסדים עשה בית המשפט בכך שקבע שהנישום יוכל לקזז את הפסדי החברה בהתאם לשיעור אחזקתו במניות החברה (32% מההפסדים במקרה זה).
פס"ד ורד פרי נ' פ"ש גוש דן (עמ"ה 1213/04)
נושא פסק הדין: הוצאות מטפלת
תאריך פסק הדין: 3.4.2008
בית המשפט התיר בניכוי חלק מהוצאות הטיפול בילדים
המערערת טענה כי היא חייבת למצוא מסגרת לילדים אם ברצונה לצאת לעבודה, ולכן מדובר בהוצאה ביצור הכנסה.
בית המשפט קיבל את הטענה כי ההוצאה עומדת בתנאי סעיף 17 רישא, ובעלת זיקה למישור העסקי. כל עוד לא נאסרה ההוצאה במפורש בסעיף 32, הרי שהוצאה זו מותרת בניכוי !
בית המשפט קבע עם זאת, כי יש לבצע הפרדה בין הוצאות לצורך השגחה על הילדים (גנים, מעון וכו') לבין הוצאות המשולמות לצורך העשרה (חוגים, שיעורים פרטיים וכו'), וכי רק הוצאות ההשגחה יותרו בניכוי אך לא כל הוצאות בגין הילדים.
פס"ד פוליטי נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (ע"א 8569/06)
נושא פסק הדין: פיצול לניארי בחישוב השבח ורווח הון
תאריך פסק הדין: 28.5.2008
שיעור מס שבח במכירת נכסים שנרכשו לפני יום 7.11.2001 יחושב באופן לינארי לפי תקופת ההחזקה בנכס, ואין להתחשב בשווי השוק של הנכס הנמכר ביום 7.11.2001 גם אם בררו שעיקר עליית הערך בנכס התרחשה לאחר המועד הקובע.
בית המשפט סירב לקבל פרשנות כאילו מקום שניתן לבצע ייחוס ספציפי בין שווי הנכס לפני היום הקובע ולאחריו יבוצע ייחוס ספציפי והחישוב הלינארי ייעשה רק במקרים שבהם לא ניתן להוכיח בבירור מה היה השווי ביום הקובע.
בית המשפט בחן את כוונת המחוקק על פי פרוטוקול וועדת רבינוביץ שהמליצה על החישוב הלינארי ולאור פרוטוקול וועדת הכספים והגיע למסקנה שכוונת המחוקק במקרה זה היא ליצור וודאות ולמנוע חיכוכים וויכוחים בין האזרח לרשויות, וזאת על חשבון עשיית צדק במקרים מסויימים.
פס"ד דן מרום נ' פ"ש באר שבע (ע"א 976/06)
נושא פסק הדין: פתיחת שומה לפי סעיף 147
תאריך פסק הדין: 6.11.2008
הנישום הנו נישום מייצג בחברה משפחתית. החברה קיבלה פיצוי וכללה אותו כסכום פטור ממס (פיצוי נזיקי). שומת החברה התיישנה, ולא ניתן היה לפתוח אותה לפי סעיף 147, אך ניתן היה לפתוח את שומת הנישום המייצג, אשר דו"חותיו הוגשו באיחור.
בית המשפט קבע כי יש לפרש בצמצום את סמכות הנציב לפתוח שומות, וכי יש לעשות זאת רק כאשר מתקיימות נסיבות חריגות אשר לא התקיימו במקרה זה, ולכן קבע כי השומה שהגיש הנישום הפכה סופית ופקיד השומה מנוע מלפתוח אותה.
חשיבות פסק הדין היא במבחן שקבע בית המשפט לעניין פתיחת שומות לפי סעיף 147: אין לפתוח שומות רק בשל מחדלו של פקיד השומה לטפל בזמן בשומת הנישום ונדרשות נסיבות חריגות אשר יצדיקו פגיעה בכך שהנישום מסתמך על לוח הזמנים שנקבע בפקודה להתיישנות דו"חותיו.
פס"ד הידרולה נ' פ"ש ת"א 1 (ע"א 6726/05)
נושא פסק הדין: הוצאות שוחד
תאריך פסק הדין: 5.6.2008
חברה אשר פעלה באחת ממדינות הגוש הסובייטי לשעבר, שילמה שוחד לפקידי ממשל על מנת שתוכל לבצע עסקאות עם הממשל המקומי.
החברה טענה כי אלמלא השוחד לא היה באפשרותה להפיק את אותה הכנסה, ועל כן ההוצאה הנה הוצאה בייצור הכנסה ומוכרת מכח סעיף 17 רישא לפקודה.
פקיד השומה, שעמדתו התקבלה טען כי הוצאות השוחד מהוות פעולה בלתי חוקית, ואין להתיר בניכוי הוצאות שהוצאו אגב ביצוע פעולה בלתי חוקית.
יש לציין שפסק הדין ניתן בדעת יחיד.
בית המשפט המחוזי קבע קביעה דומה בפרשת חברה ויחיד בשאלת התרתן של הוצאות שוחד בניכוי.
פס"ד טוטנאואר נ' פ"ש ירושלים 1 (ע"א 8047/04)
נושא פסק הדין: עסקה מלאכותית - מכירת מניות חברה תעשייתית
תאריך פסק הדין: 22.6.2006
יהושוע טוטנאואר היה בעל מניות בחברה תעשייתית הנסחרת בבורסה. על מנת לעודד הנפקה בבורסה של חברות תעשייתיות נקבע פטור לבעל שליטה המוכר את מניות החברה, בתנאי שעברו לפחות 5 שנים מיום שהונפקו המניות לציבור.
טוטנאואר לא מכר את מניות החברה התעשייתית (הציבורית) לצד ג' אלא לחברה פרטית אשר בשליטת ילדיו. הואיל ולחברה לא היה מספיק כסף בקופתה, נעשתה המכירה באמצעות הלוואה שנתן לה טוטנאואר, והחברה התחייבה לשלם לו עבור ההלוואה שנתן לה מכספי דיבידנד שיתקבלו מהחברה הציבורית.
לפני העברת המניות לחברה, קבלת דיבידנד בידי טוטנאואר הייתה חייבת במס בשיעור 25%. בעקבות העברת המניות לחברה הרי שנוצר המצב הבא: הדיבידנד הבינחברתי שמשלמת החברה הציבורית לחברת האחזקות של ילדיו של טוטנאואר אינו חייב במס מכח סעיף 126(ב) לפקודה. העברת הכספים לטוטנאואר נעשית כנגד ההלוואה שנתן ולא כדיבידנד ולכן לא נוצר חיוב במס בעת תשלום הדיבידנד המגיע ישירות לטוטנאואר.
פקיד השומה טען כי מדובר בעסקה מלאכותית, ובית המשפט אישר זאת וקבע כי הדיבידנד חייב במס, הואיל והעברת המניות לחברה לא ביטאה יתרון כלכלי לחברה ולא יצרה שינוי מהותי בשליטה בחברה הציבורית (טוטנאואר המשיך להחזיק בזכויות הניהול של החברה הציבורית).
למעשה, בית המשפט לא קיבל את טענת הנישום כי קיים טעם כלכלי לעסקה, והוא הרצון להעביר בצורה מסודרת את השליטה לדורות הבאים, וקבע כי במידה שיש דרכים פחות מורכבות להשגת מטרת העסקה אך נבחרה דווקא דרך מסובכת (חסכונית במס כמובן), יש לבחור בדרך זו.
פס"ד סלון מרכזי נ' מנהל מיסוי מקרקעין ת"א (ע"א 8138/06)
נושא פסק הדין: היחס בין מיסוי מקרקעין למס הכנסה לעניין התרת הוצאות
תאריך פסק הדין: 11.2.2008
החברה הייתה נתונה בקשיים כלכליים ולכן לא הסדירה את חובה במס רכוש. הואיל והחברה מדווחת על בסיס מזומן, הרי שלא תבעה את ניכוי ההוצאה לצרכי מס. בהמשך הפסיקה החברה את פעילותה ומכרה קרקע שהייתה בבעלותה וכספי התמורה שישמשו לתשלום מס רכוש.
מנהל מיסוי מקרקעין סירב להתיר את ניכוי ההוצאה מהשבח, בעילה שניתן היה לנכות את ההוצאה לפי פקודת מס הכנסה ועל כן אין ההוצאה עומדת בתנאי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין. הואיל ותשלום מס רכוש נעשה לאחר מכירת הנכס, הרי שההוצאה לא עמדה בתנאי סעיף 17 רישא (כזכור, מדווחת החברה על בסיס מזומן וחדלה מפעילות עסקית).
בית המשפט קבע כי ראוי שרשויות המס ימנעו מהתוצאה הקשה של אי התרת הוצאות בכלל, שכן לא יעלה על הדעת שדרישות פרוצדוראליות ימנעו את ניכוי ההוצאה וכך לא ימוסה הנישום רק על הרווח הכלכלי שהפיק.
פס"ד אהוד אלוני נ' פ"ש פ"ש כפר סבא (ע"א 1804/05)
נושא פסק הדין: החלטה מקדמית ("פרה-רולינג") מחייבת את הנישום
תאריך פסק הדין: 31.1.2008
בעל מניות ומנכ"ל חברה שנמכרה לחברה זרה אשר מניותיה נסחרות בבורסה בארה"ב, פנה לרשות המיסים וביקש אישור מקדמי והסדר באשר לתוצאות המס של עסקת מכירת המניות (החלטה מקדמית, "פרה-רולינג").
לאחר דיונים עם רשויות המס נקבעה החלטה מקדמית שלפיה אירוע המס יהיה במועד העסקה, אך קביעת שווי המכירה תיעשה שנתיים בלבד ממועד העסקה, וזאת עקב כך שמחיר המניה משתנה בתדירות גבוהה ובעיקר כי המניות היו חסומות למסחר לתקופה ארוכה.
בהתאם להחלטה המקדמית הגיש דו"ח ולא דיווח על הכנסה במועד מכירת המניות. לאחר מכן, משעלה מחיר המניה באופן משמעותי, הגיש דו"ח מתקן ובו, בניגוד להחלטה המקדמית, ביקש לשלם את המס על העסקה במועד המכירה.
בית המשפט דחה את בקשת הנישום לתקן את הדו"ח וקבע כי ההסכם בינו לבין מס הכנסה שבעקבותיו התקבלה ההחלטה המקדמית בעניינו, מחייב אותו וכי הוא אינו יכול לחזור בו מההסכם רק בשל שיקולי כדאיות.
פס"ד יחזקאל לפיד וחגי כץ נ' פ"ש ת"א 3 (ע"א 6159/05)
נושא פסק הדין: אופציות לעובדים
תאריך פסק הדין: 31.12.2008
לנישום הונפקו מניות לפי סעיף 102 לפקודה, לפני תיקון 132, בחברה הנסחרת בבורסה בחו"ל.
פקיד השומה טען כי מימוש המניות ומכירתן מהווה הכנסת עבודה החייבת במס בשיעור המס השולי של הנישום. הנישום טען כי מדובר בהכנסה הונית מכירתה חייבת במס בשיעור 35%, בדומה לכל עסקה הונית של מכירת מניות של חברה הנסחרת בחו"ל עובר לתיקון 132.
בית המשפט, דחה את טענת פקיד השומה כי ההכנסה ממכירת המניות הנה הכנסת עבודה, וקבע כי מדובר בהכנסה הונית. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי לא יעלה על הדעת להפלות בין נישום אשר החברה בה עובד נסחרת בבורסה בת"א, אשר חייב במס בשיעור שולי בגין מכירת המניות, לבין נישום אשר החברה בה עובד נסחרת בבורסה בחו"ל, ועל כן קבע בית המשפט כי רווח ההון שנצמח לנישום חייב במס בשיעור שולי.
פס"ד התנועה לחופש המידע נ' רשות המיסים (עע"ם 398/07)
נושא פסק הדין: גילוי שמות הנישומים בהסדרי הכופר
תאריך פסק הדין: 23.9.2008
התקבלה בקשת העותרים לפרסם את שמות הנישומים אשר הגיעו להסדר כפר עם רשות המסים ונקבע כי על רשות המיסים לפרסם את שמות הנישומים שעימם הגיעה להסדרי כופר.
פסק-הדין צפוי לפגוע במוטיבציה של נישומים הפונים להסדרי כופר כדי לצמצם את חשיפת החקירה הפלילית באמצעי התקשורת.
פס"ד גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ נ' פ"ש ת"א 4 (ע"א 9670/05)
נושא פסק הדין: החזר מס שנוכה ביתר
תאריך פסק הדין: 11.6.2008
מפרק החברה דרש מבעל המניות שלה להחזיר לחברה סכום כסף שלטענתו חולק לו כדיבידנד. לאחר דין ודברים ממושך החזיר בעל המניות את הכסף לחברה ועלתה השאלה האם זכאית החברה לקבל את המס שנוכה במקור בעת תשלום ה"דיבידנד" שהוחזר.
דרישת החזר המס נעשתה שנים רבות לאחר העברת הסכום כדיבידנד לבעל המניות, ולאחר ניכוי המס במקור, ולפיכך טען פקיד השומה כי בהתאם לסעיף 160 לפקודה, הנישום אינו רשאי להגיש דו"ח משחלפו למעלה מ- 6 שנים, וסירב להחזיר את המס שנוכה במקור.
בית המשפט קבע כי סעיף 160 לפקודה, עוסק בהחזר מס ביתר הנדרש על ידי הנישום, אינו חל על המנכה במקור. בית המשפט כי פקיד השומה חייב להחזיר את הכסף לחברה המנכה במקור.
